בגיל פרישה עולה שאלה חוזרת: האם להמשיך ולקבל את מלוא הפנסיה כקצבה חודשית, או להמיר חלק ממנה לסכום כסף שמתקבל במועד אחד. הפעולה הזו נקראת היוון קצבה, והיא אפשרית בתנאים מסוימים ובכפוף למגבלות שקבע המחוקק.
ההחלטה אינה טכנית. היא כרוכה בוויתור קבוע על חלק מההכנסה החודשית לכל החיים, בתמורה לנזילות מיידית, ויש לה השלכות מס משמעותיות. חלק מהמגבלות נובעות מאירועים שהתרחשו שנים רבות קודם לכן – למשל משיכת פיצויי פיטורים פטורים ממס – ולכן הן אינן תמיד גלויות למי שבוחן את הנושא לראשונה.
הסקירה שלהלן מבהירה מהו היוון קצבה, באילו מצבים הוא רלוונטי, כיצד מתבצע התהליך בפועל, ומהם התנאים והמגבלות נכון לשנת 2026. הנתונים המספריים מתעדכנים מעת לעת, ולכן יש לאמת אותם מול המקורות הרשמיים במועד הבדיקה.
מה זה היוון קצבה?
היוון הוא פעולה כלכלית שבה זרם תשלומים עתידי מתורגם לערכו הנוכחי – כלומר, לסכום אחד המשולם היום במקום סדרת תשלומים המשתרעת על פני שנים.
בהקשר הפנסיוני, היוון קצבה משמעו ויתור על חלק מהקצבה החודשית שהפורש זכאי לה, בתמורה לסכום חד-פעמי המשולם בעת ההיוון. הקצבה החודשית קטנה בהתאם, באופן קבוע.
חשוב להבין שהיוון אינו מושג ייחודי לפנסיה. אותו עיקרון כלכלי – תרגום תשלומים עתידיים לערך נוכחי – משמש בהקשרים נוספים: בחישוב פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות בתביעות נזיקין, בחלוקת זכויות בין בני זוג שנפרדו, ובהערכת התחייבויות ארוכות טווח. המכנה המשותף הוא ההכרה בכך שסכום המתקבל בעוד עשור אינו שווה לסכום זהה המתקבל היום, בין היתר בשל השפעת ריבית דריבית על ערך הכסף לאורך זמן.
השאלה המרכזית בהיוון אינה רק כמה כסף מתקבל, אלא באיזה שער ההמרה מתבצעת – כלומר, כמה שקלים חד-פעמיים מתקבלים עבור כל שקל של קצבה חודשית שממנה מוותרים. שער זה, המכונה מקדם, נגזר ממספר משתנים ומשתנה בין מוצרים פנסיוניים שונים.
באילו מקרים זה רלוונטי?
היוון קצבה נבחן בדרך כלל באחד משלושה הקשרים.
צורך הוני מוגדר. פורש הזקוק לסכום כסף למטרה ספציפית – סילוק יתרת משכנתה, התאמת הדירה למגורים בגיל מבוגר, טיפול רפואי, או סיוע לבני משפחה – עשוי לבחון היוון כמקור לסכום זה, במקום נטילת אשראי.
שיקולי מס. המדינה מעניקה פטור ממס על קצבה, עד תקרה. הפטור ניתן לניצול בשתי דרכים: כהפחתת מס שוטפת על הקצבה החודשית, או כמשיכה של סכום חד-פעמי פטור ממס. הבחירה ביניהן משפיעה על סך המס שישולם לאורך השנים, ובמקרים מסוימים משיכה הונית של הפטור מיטיבה עם הפורש יותר מניצולו כהפחתה חודשית.
קצבה נמוכה שאינה משמעותית למחיה. במקרים שבהם נצבר סכום קטן, המתורגם לקצבה חודשית זניחה, קיים מנגנון ייעודי המאפשר משיכה הונית של מלוא הסכום.
הקשר נוסף: חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו. כאשר זכויות פנסיוניות נכללות במסת הנכסים המחולקת, השאלה אם בוצע היוון – או אם הוא צפוי להתבצע – משפיעה על היקף הזכויות ועל שווין. במקרים אלה ההיוון אינו החלטה של הפורש בלבד, אלא נתון שיש לכמת במסגרת ההליך.
לצורך המחשה, שלוש סיטואציות שכיחות: פורש בן 67 עם קצבה חודשית של 15,000 ₪, שלא משך מענקים פטורים בעבר, ומבקש סכום לסילוק יתרת משכנתה – מצב שבו קיימת יתרת הון פטורה מלאה ותנאי הסף מתקיימים; פורש עם קצבה של 4,000 ₪ בלבד, שאינו עומד בתנאי הקצבה המזערית ולכן אינו יכול להוון במסלול זה; ופורש שצבר סכום קטן המתורגם לקצבה חודשית זניחה, שעבורו רלוונטי המנגנון הייעודי למשיכת צבירה נמוכה.
בכל אחד מהמצבים הללו, השאלה המעשית זהה: מהו הסכום שניתן להוון, מה מחיר הוויתור החודשי, וכיצד נבחנת החלופה – לרבות אפשרות שלא לבצע היוון כלל.
איך זה עובד בפועל?
תנאי הסף: קצבה מזערית
המחוקק קבע מגבלה שנועדה למנוע מצב שבו פורש נותר ללא הכנסה חודשית מספקת. משיכה הונית של כספים קצבתיים מותנית בכך שלאחר הפעולה תיוותר לפורש קצבה חודשית שאינה נמוכה מ"קצבה מזערית".
נכון לשנת 2026, סכום הקצבה המזערית עומד על 5,306 ₪ לחודש. הסכום מתעדכן מדי שנה בהתאם למדד. הקצבה הנדרשת היא קצבה ממוצר פנסיוני; קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי אינה נכללת בחישוב זה.
פורש שקצבתו נמוכה מהסף אינו יכול לבצע היוון במסלול זה, אלא אם יגדיל תחילה את הקצבה – למשל על ידי ייעוד כספים נוספים לקצבה – או אם הוא נכנס לגדר החריגים המפורטים בהמשך.
מסגרת הפטור ממס
הפטור ממס על קצבה מחושב כשיעור מתוך תקרה הנקראת "קצבה מזכה". נכון ל-2026:
- תקרת הקצבה המזכה עומדת על 9,430 ₪ לחודש.
- שיעור הפטור עומד על 57.5% (העלייה המתוכננת ל-67% נדחתה לשנת 2028).
- סכום הפטור החודשי המתקבל הוא כ-5,422 ₪.
כדי לתרגם את הפטור החודשי לסכום הוני, נעשה שימוש במקדם קבוע של 180, שנקבע לצורך זה. התוצאה – כ-976,000 ₪ – היא סך ההון הפטור העומד לרשות הפורש. סכום זה ניתן לניצול כפטור חודשי שוטף, כמשיכה הונית פטורה ממס, או כשילוב בין השניים.
נקודה מקצועית שחשוב להבחין בה: המקדם 180 משמש לתרגום בין הפטור החודשי לבין ההון הפטור לצורכי מס. הוא אינו מקדם ההמרה שלפיו קרן הפנסיה או חברת הביטוח מחשבת בפועל כמה כסף תשלם עבור ויתור על קצבה. מקדם ההמרה בפועל נקבע בתקנון המוצר ומושפע ממשתנים אחרים. ערבוב בין השניים הוא מקור נפוץ לפערים בין הציפייה לתוצאה.
הנתונים הנדרשים לבחינה
בחינה מסודרת של אפשרות ההיוון מחייבת איסוף של מספר נתונים:
- דוח מסלקה פנסיונית מלא, המרכז את כל המוצרים הפנסיוניים על שם הפורש, לרבות קופות שאינן פעילות.
- גובה הקצבה הצפויה מכל מוצר, ומקדמי ההמרה החלים לפי התקנון.
- היסטוריית מענקי פרישה ופיצויים פטורים ממס שנמשכו בעבר, לרבות מועדיהם וסכומיהם.
- נתוני גיל, מין, ומצב משפחתי, המשפיעים על המקדמים ועל מסלולי הזכאות.
- מקור הכספים בכל מוצר (הפקדות לפני 2008 או אחריהן, כספי קצבה מזכה או קצבה מוכרת), המשפיע על אופן המיסוי.
הגורמים המשפיעים על המקדם
הסכום שיתקבל עבור ויתור על קצבה חודשית נתונה מושפע מכמה גורמים:
- גיל הפורש – ככל שהפורש מבוגר יותר במועד ההיוון, תקופת התשלום הצפויה קצרה יותר, ולכן הסכום המתקבל עבור ויתור על אותה קצבה נמוך יותר.
- תוחלת חיים – הנחות תוחלת החיים המשמשות את המוצר משפיעות על החישוב, ובמוצרים מסוימים קיימת הבחנה בין גברים לנשים.
- סביבת הריבית – ריבית גבוהה יותר מקטינה את הערך הנוכחי של תשלומים עתידיים, ולכן משפיעה על המקדם.
- תקנון המוצר – לכל קרן, קופה או פוליסה כללים משלה, ובמוצרים ותיקים מסוימים קיימים מקדמים מובטחים שערכם עשוי להיות משמעותי.
הגורמים המעורבים בתהליך
התהליך מערב כמה גורמים: הגוף המנהל את החיסכון (קרן פנסיה, חברת ביטוח או קופת גמל), שמבצע את החישוב לפי תקנונו ומשלם; רשות המסים, שמולה מבוצע הליך קיבוע הזכויות; ולעיתים בעל רישיון פנסיוני או מתכנן פרישה, המלווה את הפורש בבחינת החלופות. במקרים מורכבים מעורבים גם מומחה מס, ובהקשרים מסוימים – כפי שיפורט בהמשך – אקטואר.
מה נבחן בהשוואה בין החלופות
בחינה מסודרת אינה מסתכמת בשאלה "כמה כסף אפשר לקבל", אלא משווה בין שני מסלולים לאורך זמן. חמישה משתנים מרכזיים נכנסים לחישוב:
- אופק הזמן – ככל שתקופת קבלת הקצבה הצפויה ארוכה יותר, כך הערך המצטבר של הקצבה שממנה מוותרים גדל. זהו הצד השני של מטבע ההיוון: הסכום החד-פעמי קבוע, בעוד שהקצבה משולמת כל עוד הזכאות קיימת.
- ייעוד הסכום – האם הכסף מיועד לשימוש מוגדר המניב ערך (סילוק חוב הנושא ריבית, למשל), או שיישאר נזיל ללא ייעוד.
- התשואה החלופית – מה התשואה הצפויה על הכסף מחוץ למוצר הפנסיוני, בהשוואה לתשואה שהיה צובר בתוכו.
- מקדם מובטח – במוצרים ותיקים מסוימים קיים מקדם המרה מובטח, שערכו הכלכלי עשוי להיות משמעותי, וויתור עליו הוא שיקול בפני עצמו.
- תמונת המס לאורך זמן – ניצול הפטור כסכום הוני מקטין את הפטור החודשי שיישאר לשנים הבאות, ולכן ההשוואה נעשית על פני מלוא תקופת הקצבה ולא במועד ההיוון בלבד.
הצירוף של חמשת המשתנים הוא שקובע את התוצאה, ולא אחד מהם בנפרד. שינוי בהנחה אחת – למשל בתשואה החלופית או באופק הזמן – עשוי להפוך את המסקנה.
מה חשוב לדעת?
מנגנון הקיזוז בגין מענקים פטורים
זו המגבלה שנוטים להיתקל בה מאוחר מדי. מענקי פרישה ופיצויי פיטורים שנמשכו בפטור ממס בעבר מקטינים את ההון הפטור העומד לרשות הפורש בגיל פרישה.
הקיזוז אינו יחס של אחד לאחד: כל שקל של מענק פטור שנמשך מקטין את יתרת ההון הפטורה בכ-1.35 ₪. הבחינה מתייחסת ל-32 השנים שקדמו לגיל הזכאות.
קיים חריג שכדאי להכיר: מענקים שהתקבלו לפני 1.1.2012, שחלפו לפחות 15 שנה בין מועד קבלתם לבין מועד הזכאות לקצבה, אינם נכללים בחישוב הקיזוז. לחריג זה עשויה להיות השפעה מהותית על התוצאה, והוא נבדק לגופו של מקרה.
המשמעות המעשית: פורש שמשך פיצויים פטורים לאורך הקריירה עשוי לגלות שיתרת ההון הפטורה שלו קטנה משמעותית מהתקרה, ולעיתים אף אפסית.
טעויות נפוצות
היוון ללא בחינת חלופות. משיכת סכום שאינו מיועד לשימוש מוגדר מותירה כסף שאינו מושקע, בעוד שבמוצר הפנסיוני הוא היה ממשיך לצבור תשואה – ובמוצרים מסוימים, נהנה ממקדם מובטח. הבחינה צריכה להשוות בין החלופות ולא להניח שהיוון עדיף.
התעלמות ממנגנון הקיזוז. תכנון המבוסס על מלוא ההון הפטור, מבלי לבדוק מענקים שנמשכו בעבר, עלול להתברר כשגוי בשלב הביצוע.
אי-ביצוע קיבוע זכויות. בהיעדר הליך מסודר מול רשות המסים, הגוף המשלם מנכה מס במקור, וייתכן שיידרש הליך נפרד להשבתו.
התייחסות למקדם 180 כאל מקדם ההמרה בפועל. כאמור, מדובר בשני מקדמים שונים המשמשים למטרות שונות.
מיתוסים
"היוון תמיד מקטין את המס." לא בהכרח. היוון פטור ממס מנצל את סל הפטור, ולכן מקטין את הפטור החודשי שיישאר לשנים הבאות. הכדאיות תלויה בגובה הקצבה, במס השולי הצפוי, ובאופק הזמן.
"אפשר להוון ואז להתחרט." להליך קיבוע הזכויות יש חלון זמן מוגבל לתיקון, ולאחריו הבחירה נעשית קבועה.
"היוון חייב במס מחויב בשיעור אחיד." היוון של קצבה שאינו מכוסה בפטור מחויב לפי שיעור המס השולי של הפורש, ולא בשיעור קבוע. יש להבחין בין מצב זה לבין משיכה שלא כדין, שעליה חל שיעור מס גבוה יותר.
מגבלות שכדאי לזהות מראש
מעבר לתנאי הסף, קיימות מגבלות שמקורן במוצר עצמו ולא בדין. תקנון הקרן או הפוליסה עשוי להגביל את שיעור הקצבה הניתן להיוון, לקבוע תקופת היוון מרבית, או להתנות את הפעולה בתנאים נוספים. בקרנות פנסיה ותיקות ובפנסיה תקציבית המגבלות שונות מאלה שבקרנות החדשות, ולעיתים מחמירות יותר.
מגבלה נוספת נוגעת לעיתוי: הזכאות לבצע היוון פטור ממס קשורה לגיל ולקבלת קצבה בפועל, ולא כל פעולה אפשרית בכל שלב. פורש השוקל היוון לפני גיל הזכאות המלא עשוי לגלות שהמסלול הפטור אינו פתוח בפניו באותו מועד, גם אם הוא עומד ביתר התנאים.
עיתוי הבדיקה
היוון אינו החלטה שיש לקבל במועד הפרישה עצמו. מאחר שהיא נשענת על נתונים שניתן לברר מראש – יתרת ההון הפטורה בהתחשב במענקים שנמשכו בעבר, גובה הקצבה הצפויה מכל מוצר, והמקדמים החלים – בדיקה מוקדמת מאפשרת לדעת מהו מרחב האפשרויות בפועל.
לעיתוי יש גם משמעות מעשית: פורש שמגלה רק במועד ההחלטה שיתרת ההון הפטורה שלו קטנה מהמצופה, בשל מענקים שנמשכו לפני שנים, נותר עם פחות זמן לשקול חלופות. בדיקה מוקדמת אינה משנה את הנתונים, אך היא מאפשרת לתכנן על בסיסם.
דגשים מקצועיים
שיקול שנוטים לתת לו משקל חסר הוא סיכון האריכות. קצבה חודשית משולמת כל עוד הזכאות קיימת, ולכן היא מספקת הגנה מפני מצב שבו החיסכון "נגמר" לפני תום החיים. סכום חד-פעמי, לעומת זאת, מעביר את ניהול הסיכון הזה לפורש עצמו. ככל שהפורש מוותר על חלק גדול יותר מהקצבה, כך גדל החלק שעליו הוא נדרש לנהל בעצמו לאורך שנים.
מנגד, קיים שיקול הפוך: פורש שנפטר בגיל צעיר יחסית עשוי, בהתאם לתקנון, שלא לממש את מלוא ערך הקצבה, בעוד שסכום שהוון כבר נמצא בידיו ועובר ליורשיו. משקלם היחסי של שני השיקולים תלוי בנסיבות האישיות, במצב המשפחתי ובתקנון המוצר.
ההחלטה על היוון היא בלתי הפיכה מבחינה מעשית: הקצבה החודשית קטנה לצמיתות. לכן נהוג לבחון אותה מול תרחישים – לרבות תרחיש של אריכות ימים, שבו הפגיעה המצטברת בהכנסה החודשית גדולה יותר. שיקול נוסף הוא ההשפעה על זכויות שאירים, שכן במוצרים מסוימים היוון משפיע גם על הקצבה שתשולם לבן או בת הזוג.
היבטים מקצועיים
הסדרת הנושא מפוזרת בין כמה מקורות. פקודת מס הכנסה מסדירה את הפטור על קצבה ואת הטיפול בהיוון: סעיף 9א עוסק בפטור לקצבה מזכה ובמנגנון הקיזוז בגין מענקים פטורים, וסעיף 9ב עוסק בפטור לקצבה אחרת ובהיוונה.
תיקון 190 לפקודה הרחיב את האפשרויות העומדות בפני חוסכים מגיל 60, ובכללן משיכה הונית של כספים מקופת גמל בתנאים מסוימים, בכפוף לעמידה בקצבה המזערית. במסגרתו נעשית הבחנה בין כספי "קצבה מזכה" לכספי "קצבה מוכרת", כאשר על משיכת האחרונים חל מיסוי שונה.
ההבחנה בין סוגי הכספים מהותית להבנת המיסוי. "קצבה מזכה" היא קצבה שמקורה בהפקדות שנהנו מהטבת מס בעת ההפקדה, ולכן היא חייבת במס בעת קבלתה – בכפוף לפטור. "קצבה מוכרת" מקורה בהפקדות שלא נהנו מהטבה כזו, ולכן הרכיב שכנגדו כבר שולם מס אינו ממוסה שוב. להבחנה זו נגזרות ישירות על אופן ההיוון ועל שיעור המס החל עליו, והיא נבדקת לפי מקור הכספים בכל מוצר ולפי מועד ההפקדה.
הליך קיבוע הזכויות, המתבצע באמצעות טופס 161ד, הוא הפעולה שבה הפורש מודיע לרשות המסים כיצד הוא מבקש לחלק את ההון הפטור העומד לרשותו – בין ניצול כפטור חודשי לבין היוון. ההליך אינו מתבצע אוטומטית, ולבחירה שנעשית בו יש השלכות ארוכות טווח. קיים חלון זמן מוגבל לתיקון הבחירה, ולאחריו היא נעשית קבועה.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) ותקנותיו מסדירים את תנאי המשיכה, ובכללם המנגנון המאפשר משיכה הונית של מלוא הצבירה כאשר סך החיסכון הפנסיוני נמוך מסכום צבירה מזערי שנקבע – מנגנון הרלוונטי לפורשים שצברו סכומים קטנים. סכום הצבירה המזערי מתעדכן מדי שנה, ומקורות שונים מציגים לגביו נתונים שאינם זהים; לכן יש לאמת אותו מול הגוף המנהל או מול רשות המסים לפני הסתמכות.
בקרנות פנסיה ותיקות ובפנסיה תקציבית חלים כללים ייחודיים, ובהם אפשרות היוון של שיעור מוגבל מהקצבה לתקופה קצובה, בכפוף לתקנון הרלוונטי.
איך אקטואר משתלב בתהליך?
ברוב מקרי ההיוון אין לאקטואר תפקיד. פורש הבוחן היוון במסגרת תכנון פרישה נעזר בבעל רישיון פנסיוני או במתכנן פרישה לבחינת החלופות מול המוצרים הקיימים, ובמומחה מס בסוגיות המיסוי. הגוף המנהל מבצע את החישוב לפי תקנונו, ורשות המסים מטפלת בהליך קיבוע הזכויות.
כימות אקטוארי נדרש בהקשר צר יותר: כאשר שווי הזכויות הפנסיוניות שנוי במחלוקת או משמש בהליך – בעיקר בחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, שבה נדרש חישוב של שווי הזכויות נכון למועד מסוים, לרבות השפעת היוון שבוצע או שיבוצע (איזון משאבים). גם אז, האקטואר מכמת בלבד: הוא אינו ממליץ אם לבצע היוון, אינו בוחר מוצר, ואינו מכריע בשאלות מיסוי. שאלות נוספות בנושאי כימות והערכה מוצגות במדור השאלות והתשובות.
שאלות נפוצות
מהי הקצבה המזערית הנדרשת כדי לבצע היוון?
נכון לשנת 2026, 5,306 ₪ לחודש מקצבה פנסיונית. הסכום מתעדכן מדי שנה. קצבת זקנה מהביטוח הלאומי אינה נכללת בחישוב.
כמה כסף ניתן להוון בפטור ממס?
עד גובה יתרת ההון הפטורה. בשנת 2026, ההון הפטור המלא עומד על כ-976,000 ₪, אך הוא מוקטן בגין מענקים פטורים שנמשכו בעבר.
כיצד משיכת פיצויים בעבר משפיעה?
כל שקל של מענק פטור שנמשך מקטין את יתרת ההון הפטורה בכ-1.35 ₪, בבחינה של 32 השנים שקדמו לגיל הזכאות. קיים חריג למענקים שהתקבלו לפני 1.1.2012 בתנאים מסוימים.
האם היוון מעבר לפטור אפשרי?
כן, בכפוף לעמידה בקצבה המזערית ולתנאי המוצר, אך הסכום יחויב במס לפי שיעור המס השולי של הפורש.
מה קורה למי שצבר סכום קטן בלבד?
קיים מנגנון המאפשר משיכה הונית של מלוא הצבירה כאשר סך החיסכון הפנסיוני נמוך מסכום צבירה מזערי שנקבע בתקנות ומתעדכן מדי שנה, ובכפוף לתנאים נוספים.
האם ניתן לחזור מההחלטה?
להליך קיבוע הזכויות יש חלון זמן מוגבל לתיקון. לאחריו הבחירה נעשית קבועה, והקצבה שהוקטנה אינה חוזרת לגובהה הקודם.
האם היוון משפיע על קצבת השאירים?
במוצרים מסוימים כן. ההשפעה תלויה בתקנון, ולכן היא נבדקת לגופו של מוצר לפני ההחלטה.
מתי נדרש אקטואר בהקשר זה?
כאשר נדרש כימות כלכלי של זכויות פנסיוניות – בעיקר בחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו או במחלוקת על היקף זכויות. בתכנון פרישה רגיל, הגורמים הרלוונטיים הם בעל רישיון פנסיוני, מתכנן פרישה ומומחה מס.
סיכום
היוון קצבה מאפשר להמיר חלק מהקצבה החודשית לסכום חד-פעמי, בכפוף לשלושה תנאים מרכזיים: קצבה מזערית שנותרת לאחר הפעולה (5,306 ₪ ב-2026), יתרת הון פטורה שטרם נוצלה (עד כ-976,000 ₪, בהפחתת קיזוז בגין מענקים פטורים שנמשכו בעבר), וביצוע הליך קיבוע זכויות מול רשות המסים.
הכדאיות אינה אחידה. היא תלויה בגובה הקצבה, בייעוד הסכום, במס השולי הצפוי, בתקנון המוצר ובמקדמיו, ובהיסטוריית המענקים של הפורש. במקרים מסוימים היוון מיטיב עם הפורש; באחרים, שמירה על הקצבה החודשית ועל הפטור השוטף עדיפה. מאחר שההחלטה קבועה, בחינתה מול חלופות – לרבות החלופה שלא לבצע היוון – היא חלק מהותי מהתהליך.
הנתונים המספריים המופיעים כאן מתעדכנים מעת לעת, ויש לאמתם מול הגוף המנהל ומול רשות המסים במועד הבדיקה.
הבהרה: התוכן מוגש כשירות לציבור וכמידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, מקצועי ומותאם לצרכי הלקוח (אקטוארי/פנסיוני/משפטי/מיסויי). המידע עדכני לאמצע 2026 ועלול להשתנות בהתאם לשינויים בחוק ורגולציה. השימוש במידע המפורט לעיל הוא על אחריותו הבלעדית של הקורא, אקטואיט בע"מ אינה אחראית לכל נזק שייגרם עקב שימוש בתוכן זה. ט.ל.ח.
