חוק יחסי ממון בין בני זוג נכנס לתוקף בישראל בשנת 1973. החוק מסדיר את הזכויות הממוניות של בני זוג. הוא חל במהלך הנישואין ובעת פרידה או גירושין. החוק חל על כל הזוגות הנשואים בישראל. זאת למעט אלה שנישאו לפני 1 בינואר 1974. יוצאים מהכלל גם זוגות שבחרו שלא להחיל את החוק.

"הסדר איזון המשאבים" מהווה עיקרון מרכזי בחוק. עם פקיעת הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי נכסי בן הזוג השני. הנישואין פוקעים בגירושין או במות אחד מבני הזוג. החוק מחריג נכסים מסוימים מהסדר זה.

נקודות חשובות נוספות בחוק:

1. בני זוג יכולים לערוך הסכם ממון שונה מההסדר החוקי. בית המשפט חייב לאשר הסכם כזה.
2. החוק אינו כולל נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין. גם נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה אינם נכללים.
3. החוק מתייחס גם לחובות בני הזוג. חובות שנצברו במהלך הנישואין נחשבים לרוב כמשותפים.
4. הזכויות הפנסיוניות וקרנות ההשתלמות נכללות בחלוקה. הן חלק מהנכסים שנצברו במהלך הנישואין.
5. בית המשפט יכול לסטות מחלוקה שווה בנסיבות מיוחדות. דוגמאות לכך כוללות מקרים של אלימות במשפחה או התנהגות בלתי הוגנת קיצונית.

חשוב לציין כי החוק מורכב. יישומו דורש לעתים קרובות פרשנות משפטית. במקרים של סכסוכי ממון, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה.