"קרן פנסיה חדשה" מציעה סוג של קרן פנסיה הנהוגה בישראל מסוף שנות ה-90. היא הגיעה בעקבות רפורמה מקיפה בשוק הפנסיוני בישראל. ההבדל העיקרי מתמקד באופן ניהול הכספים והסיכונים. קרנות הפנסיה הוותיקות עדיין פועלות. אך איש לא יכול להצטרף אליהן. ניתן להצטרף רק לקרנות פנסיה חדשות.

ב"קרן פנסיה חדשה", מנהלי הקרנות משקיעים את הכספים בשוק ההון. הם לא מבטיחים תשואה מינימלית. זאת בניגוד לקרנות הוותיקות. אלו נהנו מאגרות חוב ממשלתיות עם תשואה מובטחת. הקרנות החדשות מתחלקות לשני סוגים: מקיפה וכללית. הקרן המקיפה מגבילה הפקדות עד תקרה מסוימת. היא מציעה כיסויים ביטוחיים. הכללית לא מגבילה תקרת הפקדה. אך היא לא מספקת כיסויים ביטוחיים.

יתרון בולט של הקרנות החדשות כולל שקיפות וגמישות. החוסכים יכולים לעקוב אחר החיסכון שלהם. הם בוחרים מסלולי השקעה. הם משנים את רמת הכיסוי הביטוחי. בנוסף, קרנות אלו מאזנות את עצמן אקטוארית. ההתחייבויות שלהן תואמות את נכסיהן. זה מבטיח יציבות לטווח ארוך.

חשוב לזכור שבקרנות החדשות, התשואה משפיעה ישירות על הקצבה העתידית. זה עלול להוביל לתנודתיות בחיסכון הפנסיוני.

ישנן מספר דרכים לחלק "פנסיה חדשה" בין בני זוג שמתגרשים:

• שיטת היוון זכויות פנסיוניות -שיטה זו דורשת תשלום סכום חד פעמי לבן הזוג השני. זאת ללא משיכת כספי הפנסיה. אקטואר מחשב את סכום ההיוון. הוא מתבסס על גיל בני הזוג, תוחלת חייהם, סכום החיסכון וגורמים נוספים.
• פיצול קרן פנסיה על פי חוק חלוקת חסכון פנסיוני – שיטה זו גורמת לפתיחת שתי קרנות פנסיה נפרדות. קרן הפנסיה פותחת אחת לכל בן זוג. היא מחלקת את החיסכון הפנסיוני בהתאם לפסק דין. אקטואר עורך את פסק הדין. בית משפט צריך לאשר אותו.

לכל שיטה יתרונות וחסרונות משלה. לכן כדאי להתייעץ עם אקטואר לפני קבלת ההחלטה.